החיילים דרשו תשובות


%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9cתא"ל במיל' שמיל גולן, שימש בקרב תל פאחר סמ"פ א' בגדוד 12 של גולני: "חיילים ומפקדים זוטרים דרשו תשובות שלחלק גדול מהמפקדים הבכירים לא היה נוח. על תל פאחר נכתבו הרבה מאוד סיפורים וספרים ושירים ממש צמוד למלחמה. רובם נכתבו על ידי אנשים שלא היו שם, או על ידי אנשים שהיה להם אינטרס שמישהו יכתוב את זה. הלוחמים לא דיברו. זה הגיע למצבים אבסורדיים בזמן ששכבנו בבתי חולים. היינו מקבלים את העיתונים או הסיפורים, ושואלים אחד את השני בחצי בדיחה אם גם אנחנו היינו בקרב הזה. וזה כולל חומר הדרכה לצה"ל שהוא לא נכון. הכל כדי לשווק את הקרב הזה בצורה אחרת. בתל פאחר אלה שלחמו חלקם לא נשארו בחיים וחלקם הגדול היו בבתי חולים ואותם לא תחקרו. גם החוברת של אהרון מגד היתה חוברת מטעם. סיננו ממנה את מה שלא רצו שיתפרסם. צריך להזכיר את האווירה של אלבומי ניצחון. נכון שהמטרה הושגה, השאלה היא גובה המחיר ואם אפשר היה לעשות את זה אחרת. כי היו שם מספר דברים שלא צריך להיות חכם בדיעבד. בהתאם לשינוי הנסיבות היה צריך לשנות ולנוע אחרי חטיבה 8 ולתקוף באותו כיוון שלה, ולא להיכנס עם הראש בקיר לשטח הריגה. כל זה היה בשיטת 'הסמוך' – חבר'ה לא נורא, יהיה בסדר, אנחנו נסתדר תוך כדי תנועה. אני קורא בין השיטין בבלוג נעמוש ואני מבחין שם במשפטים האלה. ואלה שלחמו שתקו. היה להם נוח עם כל סיפורי הגבורה והמיתוסים, ובשלב מאוחר יותר הלוחמים נסגרו כמו קונכיות".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s